הכרעת דין בתיק תת"ע 2957-09

1.   כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של פקיעת רשיון נהיגה מעל 6 חודשים בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961.

2.   על פי עובדות כתב האישום, ביום 4.5.09 נהג הנאשם כשרשיון נהיגה פקע בחודש דצמבר 2005 וחלפו מעל 6 חודשים מיום פקיעת תוקפו.

טענות הצדדים

3.         הטענה המרכזית לדברי  הנאשם היא בשאלה מהו מועד הפקיעה ?

             הנאשם מודה כי פקיעת רשיון הקבוע היה בדצמבר 2005 ( פרוטוקול מתאריך 13.2.12

             עמ' 9 שורה מס' 11 ) אלא שלגישתו סבור הנאשם, כי יש לקחת בחשבון לעניין רשיון   

             נהיגה הזמני שהיה ברשותו וכי הוא פקע מתאריך 9.4.08 ( סומן נ/1 ).

 4.        הנאשם נסמך על טענותיו שכן לדבריו פסיקת בית משפט עליון בעניין לירן שגיא שהתביעה 

              מתבססת עליה מדובר ברשות ערעור , אינה הלכה מחייבת שכן לגישתו בפס"ד רע"א   

7152/94 (במקור נכתב בטעות רע"פ ) החלטה בבקשת רשות לערער אינה קובעת ואינה משמשת מעשה בית דין.

5.                     עוד מוסיף  הנאשם, כי ברע"פ 1729/11 מציין בית משפט כי קיים שוני בין ההליך הפלילי

         בעניין רשיון נהיגה זמני לבין ההליך האזרחי, שכן לפי תביעות ביטוח רישיון זמני עוצר את

        מניין התקופה.

6.                     עוד מפנה  הנאשם לכך כי התביעה הסכימה לתקן כתב אישום על ידי הוספת מועד פקיעת

הרשיון הזמני, בתיק אחר בעניינו,  אשר התנהל בבית משפט בקריית גת, וכי לדבריו היה מקום לפעול גם בתיק זה .

7.         מנגד, טוענת התביעה כי המסמך שהוגש לבית המשפט (נ/1 ) מורה כי לנאשם רשיון זמני

מיום 10.10.07 ועד ליום 9.4.08 ומתאריך זה לא היה לנאשם רשיון בתוקף.

8.         התביעה מפנה לפסיקה רע"פ 6549/06 בו פסק בית משפט העליו, כי תקופה בה החזיק הנאשם רשיון נהיגה זמני אינה תקופה המפסיקה את מירוץ התקופה מאז פקע הרשיון הנהיגה.

לעניין תיקון כתב אישום שבוצע בבית משפט השלום  בקריית גת, התביעה שקלה מכלול השיקולים והחליטה להקל  עם הנאשם.